המועצה הלאומית לאתיקה למדעי החיים (CNECV) הזמינה את ועדת הביו-אתיקה הספרדית להתייחס במשותף בנושא "שמדאיג מאוד את שתי המדינות": הם בחרו בהשפעת ההתמכרות הדיגיטלית על בריאותם של ילדים וצעירים, אמר נשיא ה- CNECV ללוסה.

מריה דו קאיו נבס מאמינה כי חוות הדעת יכולה להיות "תרומה חשובה ליוזמות" המתקיימות.

בפרלמנט האירופי (EP), למשל, אישרו חברי הפרלמנט דיווח הקורא לגיל מינימלי של 16 לגישה למדיה החברתית ללא הסכמת הורים ב -27 מדינות האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) ומנגנונים לאכיפת כלל זה.

כשנשאלה האם הפתרון צריך לכלול איסור או חינוך, מריה דו קאו פטריו נבס טוענת כי "אין רק שתי חלופות".

אבל אסור לשלול לחלוטין את האיסור, מכיוון שילדים מקבלים יותר ויותר גישה לאתרים פורנוגרפיים, לאתרים עם אלימות יוצאת דופן, שבהם כל מה שלא צריך להיחשב כחוויות בלתי הולמות לגיל זה, או אולי לכל גיל, הוא טריוויאלי", היא מזהירה.

זוהי דעה אישית, שכן עבודתן של שתי ועדות האתיקה האיבריות תושלם רק בינואר.

בקיץ הם הציגו גרסה ראשונית של הדו"ח "פרספקטיבות אתיות על השפעת ההתמכרות הדיגיטלית על בריאותם של ילדים וצעירים" בוורשה.

באותה תקופה כבר היו המלצות המופנות למדינה, לחברה האזרחית, לחברות, לבתי ספר ולמשפחות.

החל ממשפחות

לדברי נשיא ה- CNECV (הוועדה הלאומית לאתיקה בבריאות), העבודה מתחילה במשפחה: "אנו דואגים כשאנחנו רואים ילדים צעירים מאוד, עדיין בחיתולים, עם הטלפונים הסלולריים של הוריהם בידיהם, וההורים מנותקים לחלוטין מילדיהם", היא מדגימה.

אחד מכל שלושה ילדים פורטוגזים בגילאי 9 עד 11 ניגש לאינטרנט בסמארטפון מספר פעמים ביום, ומבלה שעתיים ביום באינטרנט (119 דקות), כך עולה ממחקר שנערך ב -19 מדינות, "EU Kids Online 2020", וצוטט במצגת PowerPoint בוורשה.

בקרב ילדים גדולים יותר, הזמן המקוון הממוצע מרקיע שחקים, ומגיע לכמעט ארבע שעות ביום במקרה של בני נוער בגילאי 15 ו -16.

בגרסה המקדימה שהוצגה ביולי, טענו שתי הוועדות כי השימוש במסך צריך להיות תמיד בפיקוח ומעקב וכי על ההורים לקבוע "לוחות זמנים ברורים ומגבלות לזמן המסך", במיוחד כאשר ילדים מתחת לגיל שש.

אין לאפשר מסכים בחדרי שינה בלילה ועליהם להיות בלתי נגישים לפחות שעה לפני היציאה הביתה, על פי הגרסה, שעדיין עשויה להיות כפופה לשינויים.

אחריות

הורים אינם יכולים לוותר על אחריותם; עליהם להוות דוגמה. אבל אנחנו גם לא יכולים להתעלם מלחץ העמיתים הגדול, כלומר מצד ילדים וצעירים, שמעוררים גם סוגים מסוימים של התנהגות", היא מזכירה לנו.

לכן, חיוני לדבר עם ילדים ולהציע אלטרנטיבות כמו ספורט, מוסיקה או פעילויות אחרות, טוען נשיא ה- CNECV.

שתי הוועדות מציעות לחברה האזרחית ליצור "מרכזי אוריינות דיגיטלית מקומיים למשפחות בספריות ובמרכזי בריאות, עם סדנאות להורים, מטפלים וילדים", נכתב במצגת PowerPoint.

לממשלות, הם המליצו כי הסיווג של יישומים ומשחקים דיגיטליים ו"יצירת רשת חברתית במימון משאבים ציבוריים" יהפכו לחובה.

בגרסה המקדימה טענו שתי הוועדות כי חברות טכנולוגיה צריכות להבטיח הגנה על קטינים ולהסדיר את השימוש בנתונים, פרטיות ופיתוח אלגוריתמים.

חינוך

בבתי ספר יש לספק הכשרה וליצור נושא אזרחות דיגיטלית.

יתר על כן, צריכות להיות מגבלות על השימוש בטלפונים סלולריים, עם "איסורים אפשריים" עד כיתה ה' ו"רגולציה קפדנית "במחזור ג', כלומר בין כיתות ז' ות'.

בפורטוגל, הממשלה התקדמה את שנת הלימודים הזו עם איסור השימוש בסמארטפונים בחדרי בית הספר עד לכיתה ה'.

בסקר "EU Kids Online 2020" בולטת פורטוגל באופן שלילי ביחס לגישה לרשתות חברתיות, כאשר 38% מהילדים בגילאי 9 עד 11 משתמשים ברשתות חברתיות מדי יום, שהם עשר נקודות אחוז מעל הממוצע של המדינות שנסקרו.

כמעט שמונה מתוך עשרה ילדים (78%) בגילאי 12 עד 14 משתמשים ברשתות החברתיות מדי יום, וכך גם 88% מהצעירים בגילאי 15 עד 16.

גם במשחקים מקוונים, ילדים פורטוגזים מבלים הרבה יותר זמן מודבקים למסכים מהממוצע במדינות שנסקרו, כאשר כמעט מחצית מהילדים משחקים מדי יום.