במשך שנים דיברנו על תיירות, התאוששות כלכלית, חדשנות והשקעות זרות. אבל מה שמורגש היום בשטח שונה. אנחנו כבר לא רק בשלב של צמיחה. אנו נמצאים בשלב של טרנספורמציה מבנית. ולטרנספורמציה זו יש ביטוי ברור מאוד: נדל"ן הוא כבר לא רק נכס פיננסי להפוך לתשתית כלכלית אמיתית של המדינה.

המחזור החדש של הנדל"ן הפורטוגלי אינו נולד מספקולציות או אופנות חולפות. היא נולדת מהכלכלה החדשה שמתעצמת בפורטוגל. כלכלה שבה טכנולוגיה, אנרגיה, מרכזי נתונים, תעשייה מתקדמת, לוגיסטיקה, בריאות, מחקר וחדשנות אינם עוד מגזרים מבודדים ומתחילים לתפקד כמערכת אקולוגית משולבת. כל אחד מהמנועים הללו זקוק למרחב, מבנים, שטח מאורגן וערים מוכנות. נדל"ן הוא השלב שבו כל זה קורה.

כיום, כאשר משקיעים בינלאומיים מסתכלים על פורטוגל, הם כבר לא רואים בה רק יעד אטרקטיבי. הם רואים בכך פלטפורמה אסטרטגית בתוך אירופה. יציבות פוליטית, כישרון מיומן, עלויות תחרותיות, אנרגיה נקייה, קישוריות גלובלית ואיכות חיים מציבים את המדינה בעמדה ייחודית ללכוד פרויקטים ארוכי טווח.

זו הסיבה שליסבון ופורטו ממשיכות למשוך הון, אך גם בראגה, אווירו, לייריה, סטובל, סינס וכמה ערים בינוניות נמצאות על הרדאר. וזו גם הסיבה שהפנים מתחילים להתגלות מחדש, לא כחלופה משנית, אלא כגבול הטבעי הבא של צמיחה כלכלית, טכנולוגית ואנושית

.

מחזור חדש זה בוגר יותר, מקצועי יותר ותובעני יותר. המשקיע של היום כבר לא שואל רק על המחיר למ"ר. הוא שואל איפה הכישרון, איפה האנרגיה, איפה התשתית, היכן האוניברסיטאות, היכן נמצאים האשכולות הכלכליים ובעיקר איפה החזון לטווח הארוך. פורטוגל מתחילה סוף סוף לענות בעקביות על כל השאלות הללו.

בהקשר זה, נדל"ן הוא כבר לא רק בנייה. זה הופך לאסטרטגיה ארצית. זה הופך לתכנון טריטוריאלי, מדיניות כלכלית וכלי לתחרותיות עולמית.

יש משהו מניע עמוק ברגע ההיסטורי הזה: אנו בונים כעת את פורטוגל שבה הדורות הבאים יחיו, יעבדו, יתחדשו וייצרו ערך. לא מדובר רק בקנייה, מכירה או השקעה. מדובר בהשתתפות פעילה בבניית מחזור כלכלי לאומי חדש.

העתיד לא מגיע. זה כבר התחיל. וזה עובר, יותר ויותר, דרך פורטוגל.