ההסכמים נועדו לשמר בתי גידול לחיות בר, מגוון ביולוגי ומערכות אקולוגיות טבעיות תוך מתן אפשרות לשימוש בקרקע בר-קיימא. קבוצות שימור טוענות כי הגנת קרקע פרטית הופכת לכלי חשוב יותר ויותר במאמצים סביבתיים גלובליים.

מודל השימור מאפשר לבעלי קרקעות לשמור על בעלות תוך התחייבות להגנה סביבתית ארוכת טווח. על פי הדו"ח, הסכמי השימור הפרטיים התרחבו משמעותית בשנים האחרונות כאשר ממשלות וארגונים מחפשים דרכים חדשות להגן על מערכות אקולוגיות מעבר לפארקים לאומיים. התומכים אומרים כי הגישה יכולה לאזן בין יעדים סביבתיים עם חקלאות, תיירות ופעילות כלכלית מקומית.