פורטוגל לא צריכה יותר רעש - היא זקוקה ליותר סינים

אנו מבלים שעות בהאזנה לפרשנים, רבים מהם עם אג'נדות פוליטיות ברורות, וחוזרים על כך ששום דבר לא עובד, שהמדינה רעה, שהיא טובה בחו"ל. ובתוך הרעש המתמיד הזה, יש חדשות מבניות, טרנספורמטיביות שאינן מורגשות כמעט. ההשקעה בסינס היא אחת החדשות הללו

בזמן שהאביזר מתלבט, קורה משהו שיכול להגדיר מחדש את מעמדה של פורטוגל בכלכלה האירופית. השקעה של מאות מיליוני יורו, עם עשרות אלפי מעבדים חדישים, המקושרים ישירות למיקרוסופט, Nvidia ומערכת אקולוגית עולמית של בינה מלאכותית, אינה סתם פרויקט נוסף. זהו שינוי קנה המידה. זו פורטוגל נכנסת לאליפות שבה מעולם לא הייתה.

וזה לא קורה במקרה. זה לא מזל. זו תוצאה של גורמים קונקרטיים: אנרגיה תחרותית, מיקום אסטרטגי, קישוריות ובעיקר היכולת למשוך השקעות זרות גדולות. כאשר חברות גלובליות בוחרות בפורטוגל להתקין תשתיות קריטיות בגודל זה, הן מאמתות את המדינה. הם אומרים, בהון ולא במילים, שפורטוגל היא אמינה, תחרותית ורלוונטית.

אבל יש בעיה. אנחנו עצמנו לא מעריכים את זה. אנו מעדיפים לדון במה לא בסדר מאשר להבין מה יכול לשנות הכל. אנו מעדיפים פרשנות קלה על פני ניתוח רציני. אנחנו מעדיפים ביקורת על פני בנייה. ולזה יש עלות. מכיוון שחברה שחיה ממוקדת בשלילי הופכת פחות שאפתנית, פחות פרודוקטיבית ופחות מוכנה לנצל הזדמנויות.

פרויקט Sines אינו עוסק רק בטכנולוגיה. מדובר בתעסוקה מוסמכת, על משיכת כישרונות, על יצירת ערך ועל מיקום אסטרטגי. מדובר בהצבת פורטוגל במרכז אחת התמורות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה האחרונה: בינה מלאכותית. וכשאנחנו מדברים על ההשפעה הפוטנציאלית על התוצר, אלפי משרות והשפעה מכפילה משמעותית על הכלכלה, אנחנו מבינים שזה לא פרט. זה מבני.

אבל יש תנאי לכך שיימשך. ותנאי זה פשוט, אם כי קשה לביצוע: המדינה צריכה לעמוד בקצב. היא זקוקה לגמישות רבה יותר בעבודה, למינהל ציבורי יעיל יותר ותהליכי רישוי מהירים וצפויים יותר. היא זקוקה ליותר אוניברסיטאות המקושרות לשוק, כישרון מוסמך יותר ויכולת ביצוע רבה יותר. כי השקעות גדולות אינן חיות בבידוד. הם זקוקים למערכת אקולוגית.

וכאן נכנסת האחריות הקולקטיבית. אם תשומת הלב של האזרחים הייתה קצת יותר ממוקדת בנושאים אלה, אולי היה מובן טוב יותר מדוע יש צורך ברפורמות. מדוע קשיחות יקרה? מדוע חוסר יעילות מרחיק השקעות. ולמה זה לא מספיק לרצות צמיחה, יש צורך ליצור תנאים שזה יקרה.

ההשקעה בסינס היא רק ההתחלה. עוד באים. ההון הבינלאומי שם לב. השאלה היא האם פורטוגל מוכנה לעקוב אחר תנועה זו או שהיא תמשיך להיות תקועה במעגל הפרשנות, הביקורת והחבלה העצמית.

בעיקרון, למדינה יש ברירה. המשך לדון במה שלא עובד או התחל לבנות מה יכול לעבוד טוב יותר. כי הזדמנויות כאלה לא עולות לעתים קרובות במיוחד. וכשהם מופיעים, הם לא מחכים לאלה שמוסחים.