"שינוי ההגירה שראינו בפורטוגל והגידול הגדול מאוד בהגירה בשנים האחרונות הוא אחד השינויים הדמוגרפיים הגדולים ביותר שחוותה המדינה מאז המאה הקודמת", אמר השר, בקווי הצד של דיון נוסף בסדרת הכנסים "ליסבון - עיר לכולם", הפעם על מהגרים.

בתוך 10 שנים מספר הזרים גדל פי ארבעה בפורטוגל ויצר "אתגר במשך עשרות שנים. נדון בהשלכות וכיצד להתמודד עם השינוי הדמוגרפי הזה במשך עשרות שנים", אמר השר.

"אנשים מודעים כיום לכך שבפורטוגל הייתה תקופה של דלתות פתוחות לרווחה, כאשר אנשים רבים נכנסו וכאשר המדינה והקהילה לא היו מוכנים לקבל אותם כראוי", הדגיש.

"היה חוסר אנושיות בהתייחסות לאלה שהגיעו והייתה תחושה של אי נוחות בקרב אלה שהיו כאן, פורטוגלים וזרים", נזכר השר, שהציג לפני שנה את תוכנית הפעולה להגירה, שכללה 41 צעדים למגזר, שהעיקרי שבהם הוא סיום ביטויי העניין, משאב משפטי שאיפשר הסדרה בפורטוגל גם ללא אשרת עבודה ובה נעשה שימוש מאסיבי על ידי זרים רבים.

"הייתה ממשלה ששינתה את מדיניותה, תמיד בהיגיון מתון", עם "יותר רגולציה ויותר שליטה, שבה לחוקים יש השלכות ובה האינטגרציה נתפסת כזכות של מי שמגיע, אך גם כחובה להשתלב", הסביר לייטאו אמארו.

עם "דרך המתינות" הזו, ניתן יהיה להימנע מ"להפוך לעוד אחת מאותן חברות שנקרעות על ידי שנאה וטינה בין אלה שנמצאים כאן לאלה שמגיעים, בין הפורטוגלים לזרים".

שנה אחת

היום מציינת שנה מאז ההכרזה על תוכנית הפעולה להגירה, מסמך "לארבע שנים, שרמת יישום של כשני שלישים".

"אני חושב שהרבה נעשה, אני חושב שהמדינה צריכה להיות גאה במה שעשינו באופן קולקטיבי, אבל עדיין יש הרבה מה לעשות", אמר.

"אנחנו נשארים בתוך קשת המתינות ההומניסטית", בניגוד למדינות אחרות שבהן "התגובה היחידה לאנשים הייתה תגובה רדיקלית ודה-אנושית, המבוססת על עובדות שווא שעודדות כוחות קיצוניים", הדגיש השר.

על המדינה מוטלת החובה "להציג למדינה תגובות שעובדות ואינן קיצוניות", תוך הימנעות מ"האצת הפחדים והתמרמרות".

"אין חברה מאושרת אם אנשים שונאים אחד את השני", הוסיף.