השחקן האמריקאי הנודע הארי לניקס דן בקריירה שלו בתיאטרון, טלוויזיה וקולנוע בראיון לחדשות פורטוגל. הארי לניקס, שגילם את פטרוקיו בהפקה חדשה של "אילוף השרפרף" בליסבון שהועלה על ידי חברת התיאטרון הבינלאומית ללא מטרות רווח Open Air Shakespeare, שיתף כי הוא מרגיש "הכי

בבית" על הבמה.

הידוע ביותר לקהל העולמי בזכות נוכחותו החזקה במסך, הארי לניקס הופיע בסרטים גדולים כמו המטריקס Reloaded, מהפכות המטריקס, ריי וטיטוס, בין רבים אחרים, כמו גם בסדרות טלוויזיה שזכו לשבחים בהן הופעותיו מסומנות על ידי סמכות ונוכחות חזקה, כמו במקרה של הרשימה השחורה. אף על פי כן, למרות הצלחתו על המסך, התיאטרון, במיוחד שייקספיר, הוא שנותר הכי קרוב ללבו, גילה.

תשוקה מדבקת

מעורבותו בשייקספיר באוויר הפתוח מושרשת בשיתוף פעולה ארוך שנים. "אני מכיר את אלטה שאפל, שיצרה את שייקספיר באוויר הפתוח, מאז 1992", הסביר. "היא ליאקה אותי לסרט לפני שנים רבות, ועבדנו על שייקספיר בעבר". הארי לניקס חשף כי שנים לאחר מכן, הם התחברו מחדש באמצעות תוכנית מלגות שייקספיר בממפיס, שם שיתפה שאפל את החזון שלה לחברה. "היא תמיד אהבה את שייקספיר, והתשוקה הזו מדבקת", הודה השחקן.

לכן, באפריל הקרוב הצטרף לניקס לצוות בינלאומי כדי לבקר מחדש באחת היצירות המתווכחות ביותר של שייקספיר. אילוף השרפרף עורר זה מכבר דיון בתיאור הדינמיקה המגדרית שלו, אך לניקס ניגש אליו בפרספקטיבה ברורה. "אני חושב שזה עובד הכי טוב כאשר מתייחסים אליו כמו הקומדיה שייקספיר התכוון", ציין. במובנים רבים, זה תמיד היה שנוי במחלוקת, אבל אני מאמין ששייקספיר הצהיר הצהרה, אולי על מערכות יחסים או אפילו על חייו שלו". עבור לניקס, המפתח טמון בהבנת המחזה לא כמו ריאליזם קפדני, אלא כמשהו קרוב יותר לדמיון התיאטרלי. "יש אלמנט של פנטזיה באופן שבו הדמויות האלה מצוירות", הוסיף. "חשוב לגשת אליו מתוך מחשבה על זה".

שי

בה הביתה אמיתית לדברי

השחקן, העבודה עם צוות השחקנים המגוון של שייקספיר באוויר הפתוח הייתה גולת הכותרת של החוויה. החברה מפגישה אמנים ממדינות ורקעים שונים, שרבים מהם עובדים בשפה שאינה שלהם. עבור לניקס, המסירות הזו היא המגדירה את ההפקה. "אין כסף בעבודה הזאת", הוא שיתף. "זה מה שאנחנו מכנים 'לאהבת המשחק'. השחקנים האלה מחויבים להפליא. הם עושים את זה כי הם אוהבים את שייקספיר והם אוהבים להופיע". התוצאה, הוסיף, מעוררת השראה ומתגמלת מאוד.


למרות עשרות שנים על המסך, הארי לניקס מכנה את חזרתו לתיאטרון שיבה הביתה אמיתית. לאחר שנים רחוקות, הוא בילה את השנתיים האחרונות שקוע לחלוטין בעבודות במה, והתחבר מחדש למלאכה שהגדירה אותו לראשונה. "מכיוון שעשיתי כל כך הרבה הצגות לאחרונה, אני מרגיש יותר בבית בתיאטרון", אמר והוסיף כי עם מספר הולך וגדל של הצעות תיאטרון שבאות בדרכו, הוא מאמץ בהתרגשות את השינוי. "אני נרגש מזה", ציין, וסימן חזרה עוצמתית לבמה.

השפעה מתמש

כת תוך מחשבה על הקריירה שלו, לניקס הכיר בקושי לבחור רגע מועדף בקריירה שלו. "זה כמו לבחור ילד מועדף", אמר. ובכל זאת, הוא שיתף כי חוויות מסוימות נותרו משמעותיות במיוחד, כולל עבודה לצד אנתוני הופקינס וג'סיקה לנגה בסרט 1999 טיטוס, עיבוד למסך גדול לטיטוס אנדרוניקוס של שייקספיר, כמו גם שיתוף פעולה עם הבמאית ג'ולי טיימור, אותה תיאר כ"אחת הבמאיות הגדולות בכל הזמנים"

.

חמשת פעימות הלב הוא פרויקט נוסף שהשחקן הזכיר כבעל השפעה מתמשכת על הקהל. עם הנושאים של שאפתנות, מסירות ומחיר ההצלחה שעדיין מהדהדים כיום, הסרט השיג מעמד פולחן מתמשך. לדברי הארי לניקס, שהציג את טרנס "דרסר" וויליאמס, המשיכה הנצחית שלו מדגימה את היכולת של סיפור סיפורים שמתחבר בין דורות

.

הארי לניקס הביא עמו לא רק עשרות שנות ניסיון אלא גם תחושת מטרה מחודשת. בהפקה המעוצבת על ידי תשוקה ולא מחזה, חזרתו לוויליאם שייקספיר מרגישה בזמן ואישית עמוקה. כפי ששיתף בשמחה, "עכשיו אני מרגיש יותר בבית על הבמה. זה מרגיש כמו לחזור למקום שבו אני שייך".