"בשנה שעברה נזרקו מדי יום שבעה עד שמונה סלים מלאים בדובדבנים. אנחנו מדברים על יותר מ -30 קילו לסל ", אמר חוסה מורה לסוכנות הידיעות לוסה

.

מאות קילו דובדבנים ש"נסדקו בגשם או שיש להם חבורה מכיוון שנפלו במהלך הקציר, או בגלל שהם קטנים יותר ולא גדולים מספיק כדי לצאת לשוק, אך עדיין טעימים מאוד."

יצרן הדובדבן הזה ברסנדה, שיש לו "יותר משבעה דונם" של עצי דובדבן, אך מקבל גם פירות מ"יצרנים רבים למכור" לשוק, הוסיף כי "יש חוסר ארגון בקרב היצרנים".

"אין איגוד או קואופרטיב. יש חברה פרטית שעוסקת בדובדבנים, אבל גם בפירות אחרים, אבל אין לנו ארגון שיהפוך את ייצור הדובדבנים לרווחי", אמר.

ארגון ש"צריך להתקיים, אפילו בתמיכתה האפשרית של מו עצת העיר רסנדה, להקמת מפעל על מגרש באזור התעשייה שיעבד דובדבנים, מבלי שהכל יסתיים בהפסדים".

"אנחנו מדברים על מוצרים אחרים שניתן להכין עם הדובדבנים שלנו, כפי שקיים עם פירות אחרים, אפילו במקומות אחרים. אנחנו יכולים להפוך דובדבנים למיץ, לריבה, לכל כך הרבה דברים, אבל בשביל זה אנחנו באמת צריכים להתארגן ולקבל תמיכה כדי להפחית את ההפסדים בייצור", טען.

דעה משותפת למפיקים אחרים שנכחו בדוכן של חוסה מורה, שקוננו בפני סוכנות הידיעות לוסה "על חוסר הארגון" בעירייה כמו רסנדה, ש"יש בה דובדבנים כאחד המוצרים החזקים ביותר "של הכלכלה המקומית.

הייצור השנה "בדרך הנכונה, גם באיכות וגם בכמות, אבל כדי שזה יקרה, יש צורך בשמש, כי אם יש יותר מדי גשם, הזן הזה שנקטף כעת יכול להיסדק, ואם הוא נסדק, הוא כבר לא יכול לצאת לשוק".

"זה דובדבן מוצק יותר ולכן הוא גם נסדק ביתר קלות עם הגשם. השנה, בזכות החורף הקר מאוד והחום בחודש מרץ, שוב היה לנו זן 'בורלאטה', הראשון שהופיע, אך הוא רך יותר, מה שגם הופך אותו לעמיד יותר למזג האוויר; הנטייה היא שהוא ייעלם מהשוק. זה לא שגשג במשך שנתיים או שלוש", אמר חוסה מורה.

הזנים האחרים, הם הוסיפו, "שמתחילים לקצור עכשיו בחודש מאי, עדיין זקוקים ליותר שמש כדי להבשיל ולהיות מתוקים יותר, אבל מכיוון שהם מוצקים יותר, הם לא יכולים לרדת גשם, אחרת הם לא ייפתחו."

"זו גם הסיבה שמפעל עיבוד יעזור מאוד, כי היינו שומרים על היבול שנה אחר שנה, ללא קשר לאקלים הלא בטוח יותר ויותר", סיכמו היצרנים.