טיוטת צו החקיקה האזורי, שהוצגה לפרלמנט מדאיראן על ידי מזכירת ההכללה, העבודה והנוער, פאולה מרגרידו, התקבלה בהצבעות בעד רוב PSD/CDS-PP, JPP, Chega ו- IL, והצבעות נגד ה- PS.

הפקיד ציין כי בעוד שכבר קיים חוק לאומי, היה צורך במדיירה לממש את האוטונומיה שלה כדי להתאים אמצעים לנסיבות הספציפיות העומדות בפני אוכלוסיית הקשישים בארכיפלג.

"הזדקנות האוכלוסייה אינה בעיה, אלא הישג חברתי שמביא אחריות חדשה", טענה וציינה כי באזור יש יחס של 186 אנשים בני 65 ומעלה לכל 100 צעירים עד גיל 14; צעירים מהווים 11.7% מהאוכלוסייה ואילו הקשישים מהווים למעלה מ -20%.

פאולה מרגרידו הדגישה כי מדובר ב"חקיקה פרוגרמטית" המייצגת "קריאה ברורה להתאים מדיניות ציבורית", והדגישה כי "אוטונומיה הגיונית רק כאשר היא מאפשרת תגובה טובה יותר למציאות קונקרטית".

"החקיקה מוסיפה נקודת מבט אזורית על ההזדקנות", היא חיזקה וציינה, בין היתר, כי היא מאשרת "את זכותו של הקשיש להישאר בסביבתו שלו במידת האפשר" ומדגישה את החשיבות של מניעת אלימות, הזנחה ונטישה על ידי יצירת רשת תמיכה מקומית המערבת עיריות וגופים אחרים.

המזכירה הוסיפה כי החוק גם "מעריך פתרונות טיפול ביתי ושירותי סיוע טלפוני" ומתמקד ביצירת תנאים המאפשרים לקשישים לקבל החלטות בנוגע לחייהם ולמצבי החיים שלהם. "פעולה מתואמת בין הממשלה האזורית, העיריות, מועצות הקהילה, שירותי הבריאות באזור, המכון לביטוח לאומי מדיירה, מוסדות סולידריות חברתית פרטיים, מטפלים בלתי פורמליים והקהילה כולה חיונית", הדגיש.

בשיחה בשם מפלגת ג'ונטוס פלו פובו (JPP), טענה לינה פריירה כי הקשישים "היו צריכים להיות מעורבים בניסוח" מסמך זה, וטענה כי על הממשלה האזורית ליישם את הצעדים המוצעים, "אחרת המסמך מסתכן בכך שהוא רק הצהרה של כוונות טובות".

איזבל גרס, מהמפלגה הסוציאליסטית (PS), ראתה את ההצעה כ"חסרת הציפיות" ותיארה אותה כ"מסמך בעל יעילות מעשית מוגבלת", וכינה אותה "מבישה" כי הקשישים והארגונים הקשורים לא התייעצו במהלך תהליך הניסוח שלה.

"זה יוצר מעט זכויות מהותיות", הדגיש הנציג הסוציאליסטי, והתעקש כי זהו "מסמך של כוונות" ש"מציע מעט חדשנות ומסתכם בכלום", ומוכיח כי "אינו מספיק כדי לשנות את חייהם של הקשישים".

בינתיים טענה מנואלה גונסלבס ממפלגת צ'גה כי זהו "מסמך דקורטיבי גרידא", המתחה ביקורת על חוסר האומץ להקים מנגנוני פיקוח על בתי אבות ו"להטיל קנסות ועונשים מנהליים על בתי אבות פרטיים ומוסדות סולידריות חברתית ללא מטרות רווח (IPSS) המפרים את פרטיותם או שלמותם של קשישים".

גונסלו מאיה קמלו, הסגן היחיד של היוזמה הליברלית (IL), הדגיש כי החקיקה הלאומית בעניין זה כבר קיימת ושאל "מה משתנה בחייו של קשיש בעקבות אישור הצעת חוק זו", וציין כי "זה לא ישנה את המציאות כלל".

בישיבת המליאה נדונה גם הצעת מחאה "נגד העיכוב של המשטר בוונצואלה בשחרור אסירים פוליטיים", שהוצעה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD).

ההצעה הוגשה על ידי סגן הסוציאל-דמוקרטי קרלוס פרננדס, ממוצא פורטוגלי, והדגיש כי 300 בני אדם נותרו עצורים ללא אישומים רשמיים במדינה זו.

הוא ציין כי נושא זה נשמר על סדר היום של הפרלמנט האזורי וכי שבעה אנשים ממוצא פורטוגזי שוחררו השנה.

"המשימה הזו עדיין לא הסתיימה", הדגיש קרלוס פרננדס, וציטט את מקרי הקולונל חואן פרנסיסקו דוס ראמוס, שמשפחתו עברה ימים ללא חדשות עליו בעקבות רעידות האדמה, ואיש העסקים פרננדו וננסיו, שנמצא במתקן כלא ש"ספג נזק, ומשפחתו חוששת לעתידו".