"ההחלטות התקבלו על סמך עדויות בעולם האמיתי (...) ומחקרים מראים שלחיסונים יש פרופיל בטיחות טוב מאוד והם מתאימים לשימוש בהם", אמר רוי איבו, בדיון בפני ועדת הבריאות הפרלמנטרית.
חיסונים שאושרו בשוק
Graça Freitas נזכר כי כאשר ניתנו לחיסונים היה אישור שיווק, המבוסס על הערכת סיכון-תועלת, וכי תהליך הרכישה נערך על ידי הנ
ציבות האירופית.שני הפקידים הדגישו כי התקשורת עם הציבור תמיד הייתה שקופה, רציפה ומתואמת.
הערכה נכונה
רוי איבו אמר כי הערכת החיסונים נעשתה באותו אופן כמו לתרופות אחרות, "עם הצורך בהתאמה לנסיבות".
כדוגמאות להתאמה זו, הוא הצביע על דוחות בטיחות קבועים יותר: "הבדיקה הייתה תכופה יותר."
לגבי הבקשה, הוא ציטט את השינויים שבוצעו בקבוצות הגיל שעבורן הומלץ על חיסון פייזר: "כאשר הסיכון גדול מהתועלת, הרשויות פועלות."
שקיפות המידע רו
י איבו הבטיחה גם שקיפות במידע שנחשף לאזרחים, והדגיש כי כל מה שזמין בכל רגע נתון "תמיד היה נושא התקשורת".
לגבי החוזים שנחתמו עם חברות התרופות, הוא אמר שהם נעשו "ללא החיסונים המאושרים" ועם "חלוקת סיכונים", בהם החברות התכוננו מראש לאספקה, בידיעה שזה יקרה רק לאחר האור הירוק של הרשויות.
מספרי מגיפה
אחרי רוי איבו, נשמע גראסה פרייטאס, שהחל בהזכירה את מספרי המגיפה כדי לתמוך בהערכת סיכון-תועלת, והדגיש כי היא נמשכה 1,150 יום והייתה לה השפעות חברתיות, כלכליות ובריאותיות חמורות
.26,655 בני אדם מתו בגלל קוביד -19, ו"בשיא השיאים" של המגיפה, בינואר 2021, כמעט 6,000 איש מתו, היא הבהירה.
"לכן, טוב לראות שמצד אחד היה לנו סיכון שהיה סיכון ניכר ולא זניח וכי בנסיבות מסוימות הסיכון הזה החמיר עוד יותר בהתאם לגיל או, למשל, מין, כלומר בכמה התוויות נגד או בכמה אמצעי זהירות, כמו תופעות טרומבואמבוליות, דלקת שריר הלב ודלקת קרום הלב", הסבירה גרסה פרייטאס.
גישה בזמן
לדבריו, מנגנון רכישת החיסונים האירופי איפשר למדינות, באופן שוויוני, להשיג גישה מספקת בזמן למה שלדעתו הוא "הנשק" הטוב והגדול ביותר נגד המגיפה, שהייתה "הרסנית לחלוטין" לפני שחיסונים היו זמינים
.הוא הדגיש כי התקנים הטכניים לחיסון שהונפקו על ידי הרשויות "הותאמו, עודכנו ומעודכנים אינספור פעמים בהתבסס על אפידמיולוגיה, תגובות שליליות שדווחו," גרסאות וירוסים וחיסונים שיוצרו.
הכרה בפגמים
הוא הודה שהתהליך "לא היה נטול פגמים", אך הסתמך על "שיתוף פעולה עצום ושיתוף פעולה בין סוכנויות ומוסדות", אשר בדרך כלל לא קורה באותה עוצמה
.גראסה פרייטאס גם הגנה על הצורך להדגיש, במשברים עתידיים, כי אין סיכון אפס וכי "הסיכון לאי חיסון אינו מעשה בטל".
"זה נאמר לאנשים באתר החיסון; הייתה להם הזדמנות לקום ולעזוב, והם קיבלו הודעה שאם הם לא יחוסנו הם יסתכנו להידבק, וכי הסיבוך של זיהום יהיה גדול מהסיבוך הצפוי מהחיסון", הסביר.







Follow us on social media