הפגישה האחרונה בליסבון בין שר החוץ של פורטוגל פאולו רנגל וחבר המועצה הפדרלית השוויצרית איגנאציו קסיס מסמנת לא רק חיזוק הקשרים הפוליטיים, אלא פתיחת פרק חדש למחקר, חדשנות ופיתוח כישרונות בפורטוגל.
לאלו מאיתנו העוקבים מקרוב אחר ההתפתחות הכלכלית והמדעית של המדינה, זה הרבה יותר מאשר פורמליות דיפלומטית. זהו איתות לכך שפורטוגל ממקמת את עצמה בצומת דרכים של גל החדשנות הבא באירופה, הבנוי על שיתוף פעולה, מחקר משותף וקיימות. ההסכם להעצמת חילופי דברים דו-צדדיים בתחומים כמו טכנולוגיית מידע ואנרגיה מתחדשת, במיוחד במסגרת תוכנית אופק אירופה של האיחוד האירופי, עשוי לעצב מחדש את האופן שבו אנו חושבים על הנוף המדעי והיזמי שלנו
.שוויץ היא אחת מכלכלות המחקר המתקדמות בעולם, המדורגת בעקביות בין המובילות העולמיות בחדשנות, העברת טכנולוגיה וחינוך. על ידי העמקת הקשרים עם שותף כזה, פורטוגל עומדת לקבל גישה לרשתות ידע חדשות, יוזמות מחקר משותפות והזדמנויות לאוניברסיטאות והסטארט-אפים שלה להשתתף בפרויקטים מתקדמים. לשיתוף פעולה זה יש פוטנציאל להאיץ את המודרניזציה של הכלכלה שלנו, במיוחד בתחומים כמו טכנולוגיות ירוקות, מדעי נתונים ובינה מלאכותית, כולם מניעים מרכזיים לעתיד בר קיימא ועמיד יותר.
כמי שבילה שנים רבות בהתבוננות בצומת הנדל"ן, הטכנולוגיה וצמיחה בת קיימא, אני רואה בשיתוף פעולה זה הזדמנות שחורגת הרבה מעבר למעבדות. זה יכול להשפיע על האופן שבו אנו מעצבים ערים, מנהלים אנרגיה ומאמנים את הדור הבא של חדשנים. הקהילה האקדמית של פורטוגל, ובמיוחד חוקרים צעירים, יכולים להפיק תועלת עצומה מהגשר הזה לאחת המערכות האקולוגיות המדעיות הדינמיות ביותר באירופה. זה עשוי גם לעזור להתמודד עם אחד האתגרים הוותיקים שלנו, אובדן כישרונות צעירים למדינות אחרות. עם שיתופי פעולה בינלאומיים חזקים, המוחות המבריקים שלנו יכולים למצוא הזדמנויות גלובליות תוך שמירה על קשר לפורטוגל.
שותפות זו מדגישה גם כיצד דיפלומטיה יכולה לתמוך בקיימות. על ידי יישור המאמצים באנרגיה מתחדשת וטכנולוגיה ירוקה, שתי המדינות משקיעות בפתרונות שיגדירו את העשורים הבאים של צמיחה כלכלית. זו גם תזכורת שבעולם של חוסר ודאות, שיתוף פעולה והחלפת ידע הם הכלים הטובים ביותר שלנו לחוסן.
פורטוגל תמיד הייתה אומה של חוקרים. כיום אנו חוקרים גבולות חדשים, לא מעבר לאוקיינוסים אלא באמצעות מדע וחדשנות. השותפות עם שוויץ מזכירה לנו שמנהיגות במאה העשרים ואחת אינה עוסקת בגודל או בעוצמה אלא בחיבור, יצירתיות ואומץ
.אם ננצל את הרגע הזה, זה יכול לעזור לעצב כלכלה שבה הכישרון, הרעיונות והמחקר שלנו כבר לא זורמים החוצה אלא מקרינים מפורטוגל לעולם.