בין ינואר לדצמבר 2025 היו 839 הודעות שביתה, המהוות ירידה של 23.66 אחוזים בהשוואה ל -1,099 שנרשמו במהלך 2024.

מספר הודעות השביתה רשם את הירידה הראשונה שלו בשנת 2024, לאחר שעלה ברציפות מאז 2021, ו -839 ההודעות שנרשמו בשנה שעברה הן הנמוכות ביותר מאז 2020, תקופה שסומנה על ידי המגיפה, אז נרשמו 650 הודעות, על פי הניתוח של לוסה המבוסס על נתונים שסיפקה DGERT.

מבין 839 ההודעות המוקדמות שנרשמו בשנת 2025, הרוב (661, שווה ערך ל -78.8 אחוזים) מתייחסות למגזר הלא עסקי של המדינה, ואילו 178 הנותרות נרשמו במגזר העסקי של המדינה.

לגבי שירותים מינימליים, הם ירדו ב -7.3 אחוזים בשנת 2025 בהשוואה לתקופה המקבילה של השנה הקודמת, ל -178, על פי נתוני DGERT.

בדצמבר 2025 היו 64 הודעות שביתה, ירידה של 72.17% לעומת 230 שנרשמו בשנה הקודמת.

מתוך 64 הודעות שביתה אלה, רובן נרשמו גם במגזר הלא-עסקי של המדינה (56, שווה ערך ל -87.5 אחוזים), ואילו שמונה הנותרים היו במגזר העסקי של המדינה.

לפי מגזר, הובלה ואחסון היו המספר הגבוה ביותר של הודעות שביתה שהוגשו בחודש האחרון של 2025, המהווים 22 אחוזים מהסך הכל, ואחריו שירותי ייצור וניהול ותמיכה (שניהם עמדו על 20 אחוזים).

בדצמבר נרשמו 44 שירותי מינימום שנקבעו, עלייה של 51.7 אחוזים לעומת 29 שנרשמו בחודש האחרון של 2024.

חודש דצמבר התרחש במקביל לשביתה הכללית שקראו ה- CGTP ו- UGT נגד הצעת התיקון של הממשלה בחקיקת העבודה, החמישית להפגיש בין שתי קונפדרציות האיגודים המקצועיים והראשונה מאז השביתה המשותפת ב -27 ביוני 2013.

השינויים בחוק השביתה הם אחד הצעדים המועברים ביקורת רבה על ידי קונפדרציות האיגודים המקצועיים.

הממשלה רוצה לשלב שירותי טיפול בילדים, טיפול בקשישים, טיפול בחולים ונכות בשירותים המינימליים הנדרשים במהלך שביתה, כמו גם את מגזר אספקת המזון ושירותי הביטחון הפרטיים לסחורות או ציוד חיוניים.

לדברי שר העבודה, הסולידריות והביטוח הלאומי, רוזריו פלמה רמאלו, הרעיון הוא "להיות קצת יותר תובעני לגבי הגדרת שירותים מינימליים, אך מבלי לבטל את הזכות לשביתה", ולהפוך אותה "תואמת רק עם זכויות יסוד אחרות", כלומר הזכות לבריאות, עבודה או "לנוע בחופשיות".

חוק העבודה קובע כיום כי במקרה של שביתה יש להבטיח שירותים מינימליים "בחברות או במפעלים המיועדים לספק צרכים חברתיים חיוניים", הכוללים שירותי דואר וטלקומוניקציה, שירותי רפואה, בתי חולים ותרופות, שירותי בריאות ציבוריים, כולל שירותי הלוויה, שירותי אנרגיה וכרייה, כולל אספקת דלק.

כמו כן נכללים אספקת מים, כיבוי אש, מחלקות שירות ציבורי המבטיחות סיפוק צרכים חיוניים אשר אספקתם באחריות המדינה, תחבורה, כולל נמלים, שדות תעופה, תחנות רכבת ומשאיות, הנוגעים לנוסעים, בעלי חיים ומוצרי מזון מתכלים וסחורות החיוניים לכלכלה הלאומית, המכסים את הטעינה והפריקה שלהם ואת ההובלה והביטחון של חפצי ערך כספיים.