"מחיר הבתים נובע מכך שעשה משהו יוצא דופן, שהוא הצבת אדמות פורטוגליות בשוק הבינלאומי", אמר חוסה מנואל פליקס ריביירו, בראיון ללוסה.

לדברי הכלכלן והפרופסור באוניברסיטה, "מתחם הקרקע" הוא כיום המגזר הדומיננטי בכלכלה הפורטוגזית, המקיף, בייעוד זה, את כל מה שקשור לבנייה, נדל"ן ותיירות (מלונות, אתרי נופש, גולף וכו ').

עבור פליקס ריביירו, מה שקרה היה שפורטוגל "נכנסה לרדאר" של מפעילים גלובליים גדולים שחיפשו קרקע לדיור מהמעמד הבינוני (לחיות בו או להשקיע בהם).

אפילו תחום הבנייה, ששירת באופן מסורתי את השוק המקומי, החל לשרת את מעמד הביניים העולמי.

בכך, הוא הצהיר, אדמות פורטוגליות זכו להערכה רבה, מה שהוביל לעלייה משמעותית במחירה, תחילה לבתי משפחה.

"זה משנה את ההשוואה ומסביר את עליית מחירי הדיור. כי הקרקע זכתה להערכה בשל הבינלאומיות שלה", אמר.

בהקשר זה, השכר אינו עומד בקצב מכיוון ש"הכל מנותק, הכלכלה לא מתפקדת בצורה משולבת."

כשנשאל האם לדעתו ניתן לפתור את הפער בין מחירי הדיור למחירי העבודה, הכלכלן ראה בכך קשה והצהיר כי יש צורך בהתערבות המדינה.

"זה צריך להיות בחלקו על ידי התערבות המדינה. זה יכול לכלול מעורבות בהון הביטוח הלאומי וגם להעמיד את עצמו לשירות הדיור", הציע.

על פי המכון הלאומי לסטטיסטיקה (INE), המחיר החציוני של בתים שנמכרו עלה ב -16.6% משנה לשנה ברבעון השלישי של 2025. בין יולי לספטמבר של השנה שעברה, המחיר החציוני בפורטוגל עמד על 2,111 אירו למ"ר.

כשנשאל על הצעת הרפורמה בעבודה של הממשלה, השיב הכלכלן, "מה שמעכב את הכלכלה הפורטוגזית אינו השכר, אלא המערכת הפיננסית".

לדברי פליקס ריביירו, המערכת הפיננסית בפורטוגל מבוססת בעיקר על בנקאות מסחרית (שלדבריו מממנת קרקעות - דיור, נדל"ן ובנייה) וחסרה שוק הון לתמוך בשינוי המבנה היצרני הפורטוגלי.