בהצהרה קרא קוורקוס ב סוכנות הסביבה הפורטוגזית (APA) ובמכון לשימור טבע ויערות (ICNF) לדחות את הפרויקט, הכרוך בהתקנת מתקני תעשייה ולוגיסטיקה ב- ZILS, במחוז סטובל.
על פי האגודה הסביבתית, התנגדותה לפרויקט שקידמה aicep Global Parques, הישות המנהלת של ZILS, מבוססת על "גודל ההשפעות הסביבתיות".
ההערכה לקחה בחשבון גם "סתירות שזוהו בהערכת ההשפעה הסביבתית (EIA)" ו"חוסר הצדקה להתערבות בקנה מידה זה".
הפרויקט כולל כריתת יערות של 347.62 דונם ביחידת יישום A2 של ZILS, שנועדה להכין קרקע להתקנת מתקני תעשייה ולוגיסטיקה חדשים.
בין החששות העיקריים הם "הרס של כמעט 350 דונם של יער, כריתה ספציפית של 3,593 עצי אלון פקק וההשפעה על בתי גידול עדיפים ואתרי רבייה של מיני ציפורים בעלי מצב שימור פגיע".
כאמצעי פיצוי, "מוצעת נטיעה של 32.79 דונם, אשר עם זאת אינה מבטיחה שוויון אקולוגי מיידי", טענה העמותה.
כריתת היערות המתוכננת של האזור מעוררת גם חששות לגבי "אובדן יכולת אחסון וקיבוע פחמן".
לדברי קוורקוס, הערכת ההשפעה על הסביבה (EIA) עצמה "מעריכה פליטות של 32,403 טון" של שווה ערך לפחמן דו חמצני, בעוד ש"פוטנציאל הפיצוי "הצפוי מסתכם בכ -1,176 טון בלבד".
בהצהרתו הזהיר הארגון גם מפני ההשפעה הישירה של הפרויקט על הרס בתי גידול מוגנים ואזורים מסווגים.
סוגיה נוספת שזוהתה נוגעת ללוח הזמנים של העבודות, אשר, לטענת העמותה, כולל התערבויות בתקופות רגישות להתרבות ציפורים, בניגוד ל"אמצעי הגנה שנקבעו ב- EIA".
"כריתת עצים באתרי קינון עלולה להוביל להרס קנים, למוות של ביצים וגוזלים, נטישת שטחי רבייה ואובדן קבוע של בית גידול חיוני לגידול", נכתב בהצהרה.
הארגון הזהיר מפני הסיכונים של שחיקת קרקע ונגר משקעים בעונת הגשמים, כמו גם מההשלכות הפוטנציאליות של איטום קרקע עתידי לסיכוני שיטפונות.
האגודה הסביבתית זיהתה גם "חוסר שקיפות וחוסר עקביות" בין ה- EIA לסיכום הלא-טכני בהתאמה, בטענה כי הדבר "מונע מאזרחים להעריך כראוי את ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט".
נשיאת קוורקוס אלכסנדרה אזבדו, שצוטטה בהצהרה, אמרה כי "אובדן המורשת הטבעית הוא מיידי ובמקרים רבים בלתי הפיך, בעוד שאמצעי הפיצוי המוצעים עשויים לקחת עשרות שנים כדי להניב תוצאות".
בהצהרתה קראה העמותה להדיר בתי גידול עדיפים, אזורים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה ואשכולות יערות אלון פקק, להתנות כריתת יערות בקיומם של פרויקטים שאושרו ומורשים כדין, ולתיקון לוח הזמנים של כריתת היערות.
היא גם דרשה פיצוי יעיל על פליטת פחמן הקשורה לכריתת יערות, תוכניות להגנה על חיות בר, אמצעי מניעת שחיקה, בקרת מינים פולשים ומניעת שריפות.
הערכת שיטפונות המכסה את איטום הדונרים שנפגעו, ניטור סביבתי עצמאי עם תוצאות זמינות לציבור ופרסום מחדש של סיכום לא טכני מתוקן היו בין שאר דרישותיה.









Follow us on social media