חשיבה מחודשת על נדל"ן בפורטוגל

כשאני מסתכל על שוק הנדל"ן הפורטוגלי, אני רואה מגזר מלא פוטנציאל אך גם כזה שכובד מכשולים מיותרים. מצד אחד, ישנן הזדמנויות ברורות: מושגי שימוש גמישים, ביקוש הולך וגובר לחללים חדשניים והתפקיד ההולך וגדל של קיימות. מצד שני, אנו מתמודדים עם רגולציה מוגזמת, מדיניות מס לא יעילה וחוסר מקצועיות הפוגע במוניטין שלנו. אם אנחנו רוצים שהשוק הזה ישגשג, גם הממשלה וגם התעשייה צריכים לשנות מסלול.

אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפניי בעבודתי הוא היקף הדרישות הביורוקרטיות העצום לפעילות בנייה ונכסים. אני לא מדבר על בקרת שכר דירה, אלא על הכללים האינסופיים ברמת העירייה והמדינה שהופכים פרויקטים לאיטיים יותר, יקרים יותר ולעתים קרובות בלתי ניתנים לביצוע. לעתים קרובות מדי, תקנות מוצגות מבלי להתחשב בהשלכותיהן המעשיות. התוצאה היא עלויות גבוהות יותר שבעלי הבית מעבירים לדיירים. נוסף לנטל זה מס של 28 אחוזים על הכנסות משכירות, שמרגיש כמו עונש ישיר על בעלות ובהכרח דוחף את דמי השכירות כלפי מעלה

תנאים אלה מסבירים מדוע כל כך הרבה יחידות בקומת הקרקע בערינו נותרו ריקות. בעלים, יזמים ודיירים פוטנציאליים מוצאים את עצמם לא מסוגלים ליישם רעיונות חדשים במסגרת המגבילה, ומשאירים אחריהם חללים שאינם מושכים ולא פרודוקטיביים. זה הפסד לא רק למשקיעים אלא גם לקהילות שלנו.

יחד עם זאת, אני משוכנע שההזדמנויות גדולות מתמיד. מגוון השימושים המסחריים ממשיך להתרחב. פנסיון, דירות שירות ומושגי השכרה לטווח קצר עבור נוסעי עסקים מבוקשים כולם. מתקני ספורט ופנאי כמו מגרשי פאדל, מכוני כושר לטיפוס, אולפני רכיבה מקורה או חדרי בריחה הופכים פופולריים יותר ויותר. נכסים שנועדו להיות גמישים, ובעלים שמוכנים לאמץ דגמים חדשים הם אלה שעומדים להרוויח את המרב ממגמה זו. המגיפה רק האיצה את התיאבון לחללים חדשניים ורב-פונקציונליים.

קיימות היא נושא נוסף שאני מאמין שעלינו לקחת ברצינות. השקעות באנרגיה מתחדשת ויעילות אנרגטית אינן רק הבחירה הנכונה לאקלים אלא גם ערובה לתחרותיות ארוכת טווח. בניינים מותאמים מורידים את עלויות התפעול עבור הדיירים ומגדילים את שווי הנכסים לבעלים. כאן טמון העתיד, ומי שמהסס מסתכן בפיגור.

ובכל זאת, אני לא יכול להתעלם מנושא שמטריד אותי מאוד! חוסר המקצועיות בחלקים מהתעשייה שלנו. איכות צריכה תמיד להיות הבסיס לעבודת נדל"ן. מבחינתי, מקצועיות פירושה יותר מאשר ידע טכני. המשמעות היא חומרי שיווק עקביים ומוכנים היטב, תמונות באיכות גבוהה, תיעוד מדויק, תקשורת ברורה, ומעל לכל, עקרונות אתיים חזקים. למרבה הצער, תקנים אלה חסרים לעתים קרובות מדי בפורטוגל. כאשר הבנייה מוסדרת יתר על המידה, ההתנהגות המקצועית אינה מוסדרת. חוסר איזון זה מערער את האמון, וזו אחת הסיבות לכך שהמקצוע שלנו סובל לפעמים ממוניטין ירוד. כאן, אני מברך על סטנדרטים ופיקוח מחמירים יותר. או "איך יכול להיות שמתווך מחזיק ברישיון AMI למכירת נכסים בפורטוגל, אך חסר כישורי השפה אפילו לקרוא את החוקים והתקנות השולטים בשוק?"

אני גם מאמין שאנחנו צריכים לקדם את הבעלות על הבית כעדיפות לאומית. בעלות על רכוש נותרה הצורה האמינה ביותר של ביטחון פרישה. עלינו לפשט את פיתוח הדיור ולחשוב מחדש על מערכת המס כדי לספק תמריצים משמעותיים, במיוחד למי שהופך את נכסיו לרשות להשכרה. ללא שינויים אלה, צעירים יתקשו יותר ויותר לעלות על סולם הנכס.

לבסוף, אני חייב להדגיש שהאחריות אינה מוטלת על הממשלה בלבד. כאנשי מקצוע, עלינו להסתכל במראה. רבים מהאמצעים המגבילים העומדים בפנינו כעת הם תוצאה ישירה של פרקטיקות לא אתיות של מיעוט, בין אם משקיעים גדולים או בעלי בתים קטנים. בכל פעם שאנו עולים לכותרות לפינוי תחת העמדת פנים כוזבת או התנהגות מפוקפקת אחרת, אנו מערערים את התעשייה שלנו. אם אנחנו רוצים פחות התערבות ממלכתית, עלינו לדבוק בסטנדרטים גבוהים יותר קודם.

בשוק הנדל"ן הפורטוגלי באמת יש את כל המרכיבים להצלחה: מיקום, ביקוש, יצירתיות ועניין בינלאומי. אבל כדי לפתוח את הפוטנציאל הזה, אנו זקוקים לממשל חכם יותר, מיסוי הוגן יותר ואתיקה מקצועית חזקה יותר. אני משוכנע שאם ננקוט בצעדים אלה, פורטוגל יכולה להפוך לאמת מידה לפיתוח נדל"ן באירופה ולשוק המספק ערך לא רק לבעלים ולדיירים אלא לחברה.