איסלנד דוחה הצטרפות לאיחוד האירופי

סך של 52.8% הצביעו נגד חידוש המשא ומתן, לעומת 47.2% שתמכו בהצעה, על פי התוצאות הסופיות שדווח על ידי השדר הציבורי האיסלנדי RÚV.

שיעור ההצבעה הגיע ל 82.5%, אחת הרמות הגבוהות ביותר שנרשמו במדינה בשנים האחרונות.

התוצאה אינה מייצגת דחייה ישירה של חברות באיחוד האירופי. במקום זאת נשאלו האיסלנדים האם ממשלתם צריכה להתחיל מחדש את המשא ומתן עם בריסל שהושעה לפני יותר מעשור

קמפיין כן היה מנצח, השיחות היו יכולות להתחיל לפני סוף 2026 והיו צפויות להימשך כ -18 עד 24 חודשים. כל הסכם בסופו של דבר להצטרף לאיחוד האירופי היה מועמד אז בפני המצביעים האיסלנדים במשאל עם שני.

ראש הממשלה קריסטרון פרוסטדוטיר, שהברית הסוציאל-דמוקרטית שלו תמכה בפתיחת המשא ומתן מחדש, אמר כי הממשלה תכבד את התוצאה ולא תמשיך בשיחות הצטרפות במהלך כהונתה הנוכחית.

היא תיארה את שיעור ההצבעה הגבוה כניצחון לדמוקרטיה ולא כנסיגה פוליטית.

רייקיאוויק תומך בשיחות הת

מיכה השתנתה במידה ניכרת ברחבי הארץ

רייקיאוויק תמך בפתיחת המשא ומתן מחדש, כאשר התמיכה הגיעה בין 55% ל -58% במחוזות הבחירות של הבירה, בעוד האופוזיציה הייתה בסביבות 60% ברחבי איסלנד הכפרית.

התוצאה משאירה את איסלנד מחוץ לאיחוד האירופי אך עדיין משולבת באופן הדוק עם אירופה.

המדינה שייכת לאזור הכלכלי האירופי לצד נורבגיה וליכטנשטיין, מה שמעניק לה גישה לחלק גדול מהשוק היחיד של האיחוד האירופי. זה גם חלק מאזור שנגן ואיגוד הסחר החופשי האירופי.

איסלנד הגישה בקשה לחברות באיחוד האירופי לראשונה בשנת 2009 בעקבות המשבר הפיננסי. המשא ומתן החל בשנה שלאחר מכן, אך הושעה בשנת 2013 לאחר עליית ממשלה אירוסקפטית לשלטון

דיג הוא כבר מזמן אחד הנושאים הקשים ביותר ביחסיה של איסלנד עם האיחוד האירופי. התעשייה היא קריטית לכלכלת המדינה, ומתנגדי החברות העלו חששות לגבי מניעת שליטה על מכסות הדיג והמשאבים הימיים.

אולם לאחרונה, הוויכוח התרחב מעבר לכלכלה.

פלישת רוסיה לאוקראינה, המתחים הגוברים באזור הארקטי והאינטרס החוזר ונשנה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להשתלט על גרינלנד השכנה חידשו שאלות בנוגע לביטחונן של מדינות אירופה קטנות יותר.

איסלנד היא חברה מייסדת בנאט"ו אך היא החברה היחידה בברית ללא צבא קבוע. היא גם מקיימת הסכם הגנה דו-צדדי עם ארצות הברית.

שר החוץ תורגרדור קתרין גונארסדוטיר, שתמך בהפעלת המשא ומתן מחדש של האיחוד האירופי, טען לקראת משאל העם כי חוסר היציבות הבינלאומית הגוברת הופכת את מערכת היחסים של איסלנד עם אירופה לחשובה יותר ויותר.

אולם לעת עתה, הבוחרים בחרו לשמור על ההסדרים האירופיים הקיימים במדינה במקום לפתוח מחדש את שאלת החברות.

הממשלה אישרה כי משא ומתן ההצטרפות לא יתחדש במהלך כהונתה הנוכחית, כאשר הבחירות הכלליות הבאות באיסלנד יידרשו עד נובמבר 2028.