קו התמיכה הרגשית ומניעת התאבדות, שנחנך בשנת 1997 בקוימברה, נוצר על ידי סטודנטים באוניברסיטה שהרגישו מבודדים, אך הוא הרחיב במהירות את טווח ההגעה שלו לכל מי שזקוק לתמיכה רגשית.

בשיחה עם לוסה ביום בריאות הנפש העולמי, בנוגע לאזהרות מומחים בנוגע לעלייה בפגיעה עצמית בקרב צעירים, הסביר נשיא הקו כי רוב השיחות (52%) מבוצעות על ידי מבוגרים (36-64 שנים) וקשישים (17%).

"רק אז מגיעים צעירים, סטודנטים ומעט מאוד בני נוער", אמרה ריטה נבס, מתנדבת בשירות מאז 2021.

באשר לשאלה האם יש הסבר לכך, האחראי אמר שזה לא נובע מחוסר מודעות לקו, שהוא "פופולרי מאוד" במכללות ובבתי ספר, אלא בגלל שהתלמידים אינם "פתוחים לבקש עזרה או להתקשר לקווי תמיכה".

לדברי האחראי, הקו ראה "עלייה מעריכית" בשנת הלימודים 2024-2025, יותר מ -100%, בסך הכל 1,799 שיחות. זה מצביע על כך ש"אנשים צריכים יותר ויותר לדבר, או שהקו מגיע לקהל גדול יותר ויותר."

למרות היותם קו תמיכה רגשית ומניעת התאבדות, רוב השיחות אינן קשורות להתאבדות, אלא ליחסים רומנטיים, משפחה, חברויות ובדידות.

סטודנטה SOS (915246060; 969554545; 239484020) מקבל גם שיחות שקטות רבות מאנשים שאינם מסוגלים לבטא את עצמם. עם זאת, היא הדגישה שרק הידיעה שיש מישהו בקצה השני מרגיעה אותם ומעודדת אותם לנסות להתקשר שוב.

"יש גם הרבה אנשים שמתקשרים רק כדי לדבר על היום שלהם", לעתים קרובות זו הפעם הראשונה שהם מדברים עם מישהו באותו יום.

"אנו מאמינים כי בדידות קיימת כמעט בכל שיחה", אמרה ריטה נבס.

תמיכה ראשונית

ריטה נבס הסבירה כי קווי העזרה מציעים תמיכה ראשונית. "במקרה שלנו, אנחנו פועלים בין 8 בערב ל-1 בבוקר, ובדרך כלל אין פסיכולוגים זמינים."

"זו תמיכה ראשונית למישהו במשבר או שבאמת צריך לדבר באותו הרגע, אבל זה לעולם לא יחליף תמיכה פסיכולוגית", הוסיפה.

בקו יש כיום 33 מתנדבים, כולם סטודנטים מתחומי השכלה גבוהה שונים בקוימברה, שעברו "תהליך גיוס ארוך" ו"30 שעות הכשרה שמכשירות אותם לענות על כל סוגי השיחות".

"כולנו מתנדבים; אנחנו לא מקבלים דבר בתמורה מלבד הסיפוק של הידיעה שאנחנו עושים את ההבדל", אמר הנשיא, שהפסיק לענות לשיחות לאחר שנכנס לתפקיד, מטעמי אנונימיות.

נזכרה בזמנה בעבודה בשירות, אמרה ריטה נבס כי "החלק הקשה ביותר" הוא היכולת להתרחק ולהבין שהעזרה שהם יכולים לספק "מוגבלת למדי", אך הדגישה, המתנדבים מקבלים תמיכה פסיכולוגית מקצועית בכל פעם שהם זקוקים לה.

"אנחנו מדברים בטלפון, ובעוד שאנחנו מאמינים מאוד בכוחה של הקשבה פעילה, האמת היא שלא תמיד בכוחנו להציל את חייו של מישהו", הודתה, ואוורור: "יש שיחות שאנחנו לעולם לא שוכחים."

ביום זה ריטה רצתה להעביר את המסר כי "לבקש עזרה היא מעשה של אומץ" וכי "להיות מודע לסובבים אותנו יכול להציל חיים".