על פי פסק הדין האזרחי המקומי בליסבון, אנדרו ונטורה הוטל "להסיר, תוך 24 שעות, את כל הכרזות שהציב במרחבים ציבוריים ובמקומות שונים ברחבי הארץ עם הסיסמה "צוענים חייבים לציית לחוק - בחירות לנשיאות אנדרה ונטורה 2026".

השופטת אנה בראו הורתה גם על ונטורה "להימנע בעתיד מלהזמין או לקדם באופן ישיר או עקיף פרסום פוסטרים בעלי תוכן זהה או שווה ערך".

על כל יום של עיכוב, עבור כל כרזה שנותרה בפומבי מעבר למועד האחרון של 24 שעות שקבע בית המשפט להסרה, או עבור כל כרזה חדשה שעשויה להיות מוצבת, מנהיג צ'גה יצטרך לשלם קנס של 2,500 יורו, כך קבע גם פסק הדין.

השופט טען כי הזכות לחופש הביטוי, או לחופש הביטוי הפוליטי של אנדרה ונטורה, אינה נשללת, אלא שהוא נדרש לממש אותה ב"אחריות במובן של הגנה על זכויות האדם של כולם ובמובן של מאבק באפליה, בפרט גזעית או אתנית".

"רעיונות מפלים"

לאחר שהודה בבית המשפט כי הוא יודע שיש רומאים שמצייתים לחוק, אך חזר על אמונתו כי אף אחד מהם לא עושה זאת, "הנאשם לא יכול שלא לדעת שהרשעתו מבוססת על רעיונות מפלים ותוקפת מיעוט אתני", טען השופט.

"יש להגביל את מימוש חופש הביטוי שלו, תחת התנאים המאתגרים כעת, משום שהוא תוקף את הערך העליון של כבוד האדם ואת הזכות לאי-אפליה על בסיס גזע ואתניות. במילים אחרות, הגבלת חופש הביטוי של הנאשם מוצדקת, במקרה הספציפי הזה, בצורך חברתי הכרחי - איסור אפליה על רקע גזע או מוצא אתני", נכתב בהחלטה, המצטטת את האמנה האירופית לזכויות האדם.

בפסק הדין נקבע כי התובעים בתביעה נגד אנדרה ונטורה, נציגי קהילת הרומאים בפורטוגל, "נפגעו בזכות הכבוד, השם הטוב, המוניטין והתפתחות האישיות שלהם".

בעיני אנה בראו, "הוכח" שעם הצבת הכרזות הללו, אנדרה © ונטורה "התכוון לפנות לאזרחים שאינם רומאים" ולקרוא את הביטוי במובן שאנשי רומא אינם מצייתים לחוק, "מטרה שהושגה, ומכאן המחלוקת הציבורית שנוצרה סביבו, כפי שהודה הנאשם עצמו".

השופט טען כי המשמעות "שמקבל רגיל" מייחס לביטוי היא משמעותו המרומזת ולא משמעותו המילולית.

"

כעת, משמעות מרומזת זו היא כשלעצמה מפלה." "לא רק משום שהיא מפרידה בין אזרחים ממוצא רומי מאזרחים אחרים (מחמירה את הפער החברתי הקיים ביניהם; מחזקת את הרעיון הלא נכון שיש 'אנחנו' ו'הם '; ומזלזלת את הפרת החוק על ידי אזרחים שאינם רומאים), אלא גם משום שהיא מכחישה את המגוון של הקבוצה החברתית המושפעת ואת האינדיבידואליות של חבריה שם (יהיו אנשים ממוצא רומי שמצייתים לחוק ואחרים שלא, כפי שהנאשם עצמו מודה), קורא את ההחלטה שללוסה הייתה גישה אליה

.

אנה בארו חשבה שהביטוי בו השתמש ונטורה "הוא רציני" מכיוון ש"הוא היה מחושב (הוא לא נאמר בלהט ויכוח פוליטי)" ומכיוון ש"הוא נועד לגרום להשפעה חברתית ספציפית ביחס לקבוצה חברתית".

"לא חף מפשע"

היא הדגישה כי השימוש בכרזות "אינו חף מפשע" בשל השפעתן והנראות שלהן, במיוחד בקרב ילדים וצעירים בגיל בית הספר, ש"העימות היומיומי" שלהם עם המסר הזה יכול לתנות את השקפתם על קהילות הרומאים, אך גם בחברה בכלל, להחריף "סטיגמה ודעות קדומות" ולטפח "חוסר סובלנות, הפרדה, אפליה ובסופו של דבר שנאה".

התביעה האזרחית שהגישו שישה נציגי קהילת רומא, שנשפטה בשבוע שעבר בארמון הצדק בליסבון, השיגה את כל יעדיה, אם כי הקנס נקבע בחצי מהסכום המבוקש.

בבית המשפט טען אנדרה ונטורה כי יהיה זה "תקדים רציני מאוד" אם בית המשפט יחליט להסיר את הכרזות, והוסיף כי הוא מבין שמה שנשפט הוא פעילותו הפוליטית. ההגנה של העותרים, שטופלה על ידי עורך הדין ריקרדו סאננדס, טענה כי "תקדימי נורא" יהיה שמירת הכרזות.

בתגובה להחלטה הצהיר סן פרננדס: "זהו משפט שעוזר לנו לקבל מדינה צודקת והגונה יותר, ניצחון להתנגדות העם הרומי."