"אנו צופים עלייה של 13%, אך עדיין לא ראינו אם הציפייה הזו מתקיימת, מכיוון שיש שונות משמעותית", אמר לסוכנות הידיעות לוסה פיליפה ריביירו, נשיא האיגוד הלאומי של יצרני אגסי רושה (ANP), שבסיסה בקדוואל, במחוז ליסבון.

בניגוד לנורמה, הקציר החל לפני 15 באוגוסט השנה.

"מחזור הצמיחה מתקדם יותר מהשנה שעברה בגלל החום, מכיוון שהפרי הבשיל מהר יותר", הסביר.

גם בגלל הטמפרטורות הגבוהות, "גודל הפרי גדל בשבועות האחרונים, ולאגסים רמות סוכר טובות מאוד, מה שמגביר את הסחירות", הוסיף.

עם זאת, החום גרם גם ל"צריבת שמש "על הפרי, אם כי הנזק היה "לא חמור כמו לפני שנתיים".

סוגיה זו מחמירה את האתגרים שעומדים בפני היצרנים בנוגע למחלות פרי שהפחיתו את התשואות, במיוחד דלקת אש וכתם עלי סטמפיליום, שכבר לא ניתן לטפל בהם במוצרים פיטוסניטריים מסוימים האסורים על ידי האיחוד האירופי.

גיוס עובדים לעבודה חקלאית עונתית זו הפך גם הוא "קשה יותר" השנה, מצב שקשור לעזיבת מהגרי עבודה למדינות אחרות ו"קשיים בתהליכי כניסת מהגרים למדינה לעבודה חקלאית".

"עברנו ממצב של דלתות פתוחות למצב שבו הדלתות כמעט סגורות, שלא לדבר על כך שהתהליכים איטיים מאוד", הסביר המנהל.

הקושי הנוסף למצוא עבודה מהווה דאגה למגזר, המסתכן ב"השארת פירות בפרדסים, וזה לא דבר טוב".

גם שטח הגידול הצטמצם וירד מ -11,325 דונם בשנת 2020 לכ -10,000 דונם.

העיריות המייצרות העיקריות הן בומברל, קדאוול, אובידוס, קלדס דה ריינה, אלקובאסה, לורינהה, מאפרה וטורס ודרס, הממוקמות במחוזות לייריה וליסבון.

המגזר וקהילת המחקר המדעי עובדים לא רק על שיבוט צמחים עמידים יותר אלא גם על פתרונות למאבק במחלות.

חמישים ושמונה אחוזים מהתפוקה מיוצאים, כאשר ברזיל, גרמניה, בריטניה, מרוקו וצרפת כשווקים העיקריים, בעוד שהשאר נמכר באופן מקומי.

בשנתיים האחרונות הניב המגזר הכנסות של כ -150 מיליון יורו. ה

- ANP, שהוקם בשנת 1993, מייצג כ -90% מיצרני אגסי רושה וייצור בפורטוגל.



בשנת 2003 הכירה הנציבות האירופית בפרה רושה כמוצר מקור מוגן.