הכסף לדיור מגיע. והבתים...

היום ההסבר הזה מתחיל להיות פחות מספיק. פורטוגל מגייסת סוף סוף מיליארדי יורו לדיור, ואלה חדשות מצוינות. השאלה הופכת כעת לשנייה: האם תהיה לנו היכולת להפוך את כל הכסף הזה לבתים בתוך המועדים והעלויות הנדרשים?

הממשלה ובנק ההשקעות האירופי הסכימו על קו אשראי חדש בסך 1.5 מיליארד יורו למימון כ -50 אלף יחידות דיור חברתי שזוהו על ידי העיריות שנותרו מחוץ למימון ה- RRP, וזו חדשות מצוינות. החלק הראשון הוא 500 מיליון. מימון זה הוא בנוסף ל -2.8 מיליארד יורו שכבר אושרו באמצעות תקציב המדינה להשקעה בדיור עד שנת 2030.

אנו עומדים אפוא בפני מימד פיננסי שונה מאוד מזה שהיה לפורטוגל במשך עשרות שנים במדיניות הדיור. וזה חייב להיות מוכר. אבל כסף זמין ובתים בנויים הם לא בדיוק אותו דבר, כפי שהראתה לנו ההיסטוריה האחרונה שלנו עם בזוקות PRR.

כדי להפוך מימון לדיור, יש צורך בקרקעות, פרויקטים, רישוי, יכולת טכנית עירונית, קבלנים, חומרים ועובדים. יש צורך להשיק מכרזים, להעניק עבודות, לפקח על הבנייה ובהמשך לנהל אלפי דיור ציבורי חדש. כל זאת בתקופה בה עלות בניית הדיור החדש עצמה עלתה ב -6.8% משנה לשנה, כאשר כוח העבודה גדל ב -7.3% והחומרים ב -6.3%, ואנחנו לא יודעים כמה היא עשויה לעלות בגלל המשבר במזרח התיכון והעלייה בעלויות האנרגיה

כאן טמון אולי הדיון הגדול הבא על מדיניות הדיור הפורטוגזית. לאחר הקרב על המימון מתחיל הקרב על ההוצאה להורג.

הבעיה הופכת רלוונטית עוד יותר מכיוון שההשקעה הציבורית אינה מתרחשת בשוק נפרד. עיריות, המדינה, קואופרטיבים ויזמים פרטיים משתמשים באותן חברות בנייה, מתחרים על רבים מאותם אנשי מקצוע וקונים חומרים באותו שוק. אם נגדיל משמעותית את ההשקעה מבלי להגדיל גם את היענות המגזר, נוכל ליצור לחץ גדול יותר על עלויות ומועדים

זה לא טיעון להשקיע פחות. זה בדיוק ההפך. זהו טיעון להכנת הכלכלה להיות מסוגלת להשקיע יותר.

עלינו לחזק את היכולת הטכנית של העיריות, לפשט נהלים, לשפר את יכולת החיזוי של מכרזים, להאיץ את הרישוי וליצור תנאים לענף הבנייה להגדיל את יכולתו. עלינו להיות זמינים יותר למודלים של שיתוף פעולה עם אנשים פרטיים, קואופרטיבים ומשקיעים מוסדיים בכל פעם שהם מאפשרים גידול בהיצע תוך שמירה על יעדי הנגישות שהוגדרו על ידי הממשלה

יש גם הזדמנות לחשוב בטווח הארוך. מדיניות הדיור הציבורי לא יכולה להיות תלויה לנצח בתוכניות יוצאות דופן. ל- RRP הייתה התחלה וסוף. גם לקרנות אירופיות אחרות יהיה את זה. השותפות עם ה- EIB מעניינת דווקא משום שהיא מצביעה על מכשירים פיננסיים בעלי משך זמן ארוך יותר ותנאים נוחים יותר, המאפשרים להם ליצור חיזוי מסוים לפרויקטים עירוניים

נראה שפורטוגל הבינה סוף סוף שדיור דורש השקעה בקנה מידה גדול בהרבה ממה שהיה לנו במשך עשרות שנים. זהו צעד חשוב. אבל אולי כדאי שנתחיל למדוד הצלחה אחרת.

לא רק בגלל המיליונים שהוכרזו, קווי האשראי שאושרו או מספר הבתים שנקבעו בתוכניות, אלא בגלל הזמן שלוקח בין זמינות המימון למשפחה המקבלת את המפתח לבית חדש.

מכיוון שברגע שאנחנו מצליחים למצוא את הכסף, האתגר האמיתי הופך להיות הרבה יותר פשוט להסביר והרבה יותר קשה לפתור בבניית הבתים.

הגדר את The Portugal News כמקור המועדף שלך לחדשות ב-Google

הוסף כמקור מועדף ב-Google