בשנת 2024 בלבד נוצרו מאות אלפי חברות חדשות, מה שהביא את הסכום ליותר מ -1.5 מיליון עסקים פעילים. במבט ראשון, זה מרמז על דינמיות. אך מבט מקרוב מגלה בעיה מבנית יותר: כמחצית מהחברות הללו אינן שורדות מעבר לשלוש שנים. זה לא רק סטטיסטיקה. זה משקף את אופן הפעולה של המערכת.

במהלך העשור האחרון, פורטוגל קידמה מאוד יזמות. סטארטאפים, חדשנות וקלות יצירת חברות הפכו לנושאים מרכזיים. זה הכניס אנרגיה לכלכלה ומיצב את המדינה כמקום אטרקטיבי להתחיל משהו חדש. אבל איפשהו בדרך, הכמות החלה להאפיל על איכות. זה הפך להיות קל יחסית ליצור עסק, אך קשה משמעותית לקיים אותו, להגדיל אותו ולהפוך אותו למשהו בעל השפעה כלכלית אמיתית.

במדינה בגודל פורטוגל, חוסר האיזון הזה הופך להיות גלוי עוד יותר. הנוף העסקי נשלט על ידי ארגונים קטנים ובינוניים, רבים מהם בעלי יכולת גבוהה, אך מעטים מאוד מגיעים לקנה מידה משמעותי. יחד עם זאת, מספר קטן של חברות גדולות נושאות נתח לא פרופורציונלי מתרומת התעסוקה, היצוא והתמ"ג. זה יוצר כלכלה מקוטעת, שבה הערך נוצר באופן לא אחיד ופוטנציאל הצמיחה מוגבל לעתים קרובות. השאלה האמיתית היא פשוטה, אך לא נוחה. מדוע אנו חוגגים להתחיל יותר מאשר אנו מעריכים צמיחה?

חלק מהתשובה טמון בתרבות. עדיין יש נטייה לראות שאפתנות בספקנות. אנו חוגגים את תחילתו של מסע, אך פחות נוח לנו עם אלה שמגדלים, מתרחבים ושולטים בשווקים. צמיחה נתפסת לעתים קרובות בחשדנות ולא כסימן לחוזק. למחסום תרבותי זה יש השלכות כלכליות אמיתיות.

אם נסתכל על מדינות כמו גרמניה, צרפת או איטליה, כוחן אינו נובע רק ממצוינות אישית, אלא מהיכולת שלהן לשתף פעולה, להתגבש ולחשוב לטווח ארוך. חברות צומחות באמצעות שותפויות, רכישות והרחבה בינלאומית. הם בונים אשכולות ומערכות אקולוגיות המחזקות זו את זו. בפורטוגל, לעתים קרובות מדי, עסקים נשארים מבודדים, מתחרים בקנה מידה קטן במקום לאחד כוחות כדי להתחזק.

מנקודת מבט של השקעה, זה חשוב מאוד. משקיעים בינלאומיים מחפשים קנה מידה, יכולת ביצוע ונראות לטווח ארוך. הם משקיעים במקום בו חברות יכולות לצמוח, לאחד שווקים ולהתחרות ברחבי העולם. כאשר הם רואים מערכת אקולוגית מקוטעת מאוד עם שיעורי תמותה גבוהים וקנה מידה מוגבל, הסיכון הנתפס עולה. וכאשר הסיכון עולה, ההון הופך להיות זהיר יותר, סלקטיבי יותר ויקר יותר.

זה לא אומר שאין סיפורי הצלחה. הם כן, והם בולטים דווקא בגלל שהם שברו את הדפוס הזה. חברות שהתרחבו בינלאומית, איחדו מגזרים, השקיעו בחדשנות ולא חששו לצמוח. הם מראים שדרך אחרת אפשרית.

האתגר כעת הוא להפוך את הדרך הזו לכלל, לא לחריג. פחות התמקדות בכמה חברות נוצרות, יותר התמקדות בכמה שורדות, צומחות ומתרחבות. פחות פיצול, יותר שיתוף פעולה. פחות פחד משאפתנות, צמיחה מובנית יותר.

לפורטוגל יש כישרון, יכולת טכנית ועמדה בינלאומית חזקה יותר ויותר. אבל פתיחת מלוא הפוטנציאל שלה דורש שינוי בחשיבה.

זה לא קשור לעשות יותר. מדובר בעשייה טובה יותר. והכי חשוב, לעשות את זה ביחד.